בן קלמנט ז"ל וג'וליה. נולד ביום כ"ו בסיון תשי"ד (27.6.1954) בפתח-תקוה. למד בבית-הספר היסודי 'סעדיה גאון' שבאור- יהודה, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף- דתי 'רוגוזין' שבאותו מקום. בבית-הספר היסודי היה יהודה אחד מהאהובים ביותר על התלמידים. הוא היה בדחן ושובב ולא הקפיד כל-כך על לימודיו. אך, עם תחילת הלימודים בבית-הספר התיכון שינה את יחסו מן הקצה אל הקצה, גילה רצינות רבה בכל אשר עשה והצטיין בלימודיו. מספרת מורתו לתנ"ך: "יהודה היה בחזקת קרן-אור בכיתתו. היה תלמיד מצוין, בעל שאר-רוח ומחשבה מעמיקה, שרכש לו ידיעות רבות במקורות היהדות. היה מקובל על כל חבריו ושימש דוגמה ומופת - לא רק לבני-כיתתו אלא גם לבני הכיתות המקבילות. הוא היה נעים-הליכות והתברך ביחסי-אנוש נפלאים, ברוח טובה ובשאיפה מתמדת לעזור לזולת". ומוסיפה מורתו ללשון: "יהודה היה נער טוב-לב ושמח בחלקו. הוא שימש דוגמה בתחום הלימודים, בתחום החברתי ובתחום האישי לכל הסובבים אותו". בבית-הספר התיכון למד יהודה את מקצוע המסגרות והיה בין התלמידים הטובים ביותר. עם תום לימודיו הוענקה לו תעודת-גמר מקצועית. הספורט היה אחד מעיסוקיו המרכזיים; הוא הצטיין בשיעורי החינוך הגופני, הרבה להתעמל בזמנו הפנוי ונהג לרכוב על אופנים. לתחומי הצבא והנשק נמשך יהודה כבר בשיעורי הגדנ"ע ובשעות הפנאי לו ביקר במטווח המקומי. שעות רבות הקדיש לקריאת ספרים ולהאזנה לרדיו; הוא אהב במיוחד להאזין ליומני החדשות ולתכניות העוסקות בעייני היום, ובשיחות שניהל עם חבריו גילה בקיאות רבה בנושאים שבתחום זה. בעת לימודיו בבית-הספר התיכון נפטר אביו פתאום ויהודה ראה עצמו, כדבר מובן מאליו, כאב המשפחה. אחיו הגדול שירת בצה"ל באותה עת, ויהודה היה זה שעזר לאמו בכול - בעבודות-הבית ובדאגה לאחד-עשר אחיו ואחיותיו.

יהודה גויס לצה"ל באוגוסט 1972 והושם לחיל-החימוש. לאחר הטירונות השתלם בקורס- נשקים ונשלח ליחידה במרכז הארץ, ושירת שם כנשק. במלחמת יום-הכיפורים עמל יומם ולילה בנשקייה, באחזקת כלי-הנשק ובשליחתם לחזית. על-אף הניסיונות שנעשו לשחררו מצה"ל בגלל המצב במשפחה, עמד יהודה על רצונו להמשיך ולשרת בצבא. כשסיים את שירותו, התנדב לשרת בצבא הקבע והצטיין בכל תפקיד שהוטל עליו. כל משך-שירותו שמר יהודה על קשר הדוק עם משפחתו, הרבה לבקר בבית ולעזור לאמו בכול.

ביום כ"ט במר-חשון תשל"ו (3.11.1975) נפל יהודה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אם, חמש אחיות ושישה אחים.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "יהודה היה דמות של חייל מצטיין. בשירות החובה זכה לענוד דרגה של חייל מצטיין - דרגת סמ"ר - שלא רבים זוכים לה. עם הגיעו ליחידה קיבל על עצמו תפקיד בכיר במסגרת מפקדת היחידה. יהודה מילא את התפקיד בדבקות ובמסירות ושימש דוגמה אישית לרבים באופיו, בהתנהגותו ובדמותו".

משפחתו הקימה ספרייה תורנית לזכרו במקום-מגוריו - אור-יהודה.